Keyboard latency test: השהיית מקלדת וקצב דגימה בהסבר

מאיפה מגיע העיכוב של המקלדת

בין האצבע למסך יש שרשרת של שלבים, וכל אחד מוסיף זמן:

1. מהלך והפעלה: המקש זז עד שהמתג נרשם. במתגים מכניים הנקודה הזו קבועה; במקלדות אנלוגיות (Hall effect או דומות) אפשר לכוונן אותה.
2. סריקה: הבקר של המקלדת בודק שוב ושוב את מטריצת המקשים. כמה פעמים הוא עושה את זה הוא קצב הסריקה.
3. Debounce: הבקר ממתין או מסנן כדי שמגע קופץ לא ידווח ככמה לחיצות.
4. דגימה ותעבורה: ב-USB המחשב מבקש מהמקלדת נתונים חדשים לפי קצב הדגימה; לחיבורי אלחוט ו-Bluetooth יש תזמון משלהם.
5. מערכת ההפעלה והתוכנה: הקלט מעובד ומועבר לתוכנה.
6. רינדור ומסך: התוכנה מציירת פריים חדש והמסך מציג אותו.

השהיה מקצה לקצה היא הסכום של כל אלה. נתונים שיווקיים מתארים בדרך כלל רק חלק אחד.

קצב דגימה במספרים פשוטים

קצב דגימה הוא כמה פעמים המחשב אוסף דיווחים ממקלדת USB. ב-125 Hz המרווח הוא 8 ms, ב-1000 Hz הוא 1 ms וב-8000 Hz הוא 0.125 ms. קצב גבוה יותר מקצר את ההמתנה לדיווח הבא, אבל רק אותה: קצב הסריקה, ה-debounce, המערכת והמסך עדיין מוסיפים את חלקם. קצב הדגימה גם לא אומר כלום על המהירות שבה הבקר של המקלדת עצמה מבחין במקש.

מה דפדפן יכול לראות

דף אינטרנט מקבל אירועי keydown ו-keyup עם חותמות זמן. מהם הוא יכול להציג:

• את הזמן בין לחיצה לשחרור ובין לחיצות רצופות, וכך בדיקת הצ'טרינג מאתרת קפיצת מתג;
• אילו מקשים מוחזקים יחד, כמו בבדיקת הגוסטינג;
• את ערך המקש והקוד המדויקים, כמו בבודק ה-keycode.

הוא לא יכול לראות מתי לחצתם פיזית על המקש, רק מתי האירוע הגיע. הדפדפנים גם מעגלים את חותמות הזמן משיקולי פרטיות, לפעמים בגסות, והמערכת עשויה לקבץ כמה אירועי קלט יחד. לכן חותמת זמן של אירוע מקש אינה מדידה של השהיית מקלדת.

למה אתר לא יכול לאשר את קצב הדגימה של מקלדת

תנועת עכבר מפיקה זרם רציף של דיווחים, ולכן הפערים בין האירועים יכולים לתת הערכה גסה לקצב של העכבר – זה מה שבדיקת קצב הדגימה של העכבר עושה. מקלדת שולחת דיווח כשמקשים משנים מצב, ואי אפשר ללחוץ על מקשים קרוב ל-1000 פעמים בשנייה. בלי זרם קבוע לתזמן, לדפדפן אין ממה להעריך קצב דגימה של מקלדת. אתר שכותב "המקלדת שלך עובדת ב-1000 Hz" רק מהקלדה מנחש. ההגדרה בתוכנה של המקלדת, או כלי לניתוח USB, הם המקור האמין.

נקודת הפעלה ו-rapid trigger

במקלדות אנלוגיות נקודת ההפעלה (כמה המקש זז לפני שהוא נרשם) ו-rapid trigger (רישום שחרור ברגע שהמקש מתחיל לעלות) נמדדים על ידי חיישנים בתוך המקלדת. הדפדפן מקבל רק את הלחיצה והשחרור שנוצרו, לא את מיקום המקש, ולכן דף אינטרנט לא יכול למדוד מרחק הפעלה. השתמשו בתוכנה של המקלדת, שקוראת את ערכי החיישן ישירות. מה שבדיקה בדפדפן יכולה לאשר הוא שלחיצות ושחרורים מגיעים מתי שאתם מצפים, למשל בהקשה מהירה בבדיקת המקלדת.

איך מודדים השהיה אמיתית

השהיה אמיתית מקצה לקצה דורשת ייחוס מחוץ למחשב: מצלמה מהירה שמצלמת גם את המקש וגם את המסך, או בודק השהיה ייעודי שמזהה את הלחיצה ואת השינוי על המסך. צלמו או הקליטו הרבה לחיצות וחשבו ממוצע, כי תוצאות בודדות משתנות לפי התזמון של הפריימים והדגימות. אם אתם משתמשים במצלמה:

• השתמשו באותה סצנה, מסך, קצב רענון והגדרות לכל מקלדת;
• לחצו בחוזקה ובאופן עקבי;
• ספרו פריימים מהרגע שהמקש מגיע לתחתית או שידוע שהמתג הופעל ועד השינוי הראשון שנראה.

משווים מקלדות בהגינות

• שנו דבר אחד בכל פעם: אותה יציאה, כבל, מחשב, מסך ותוכנה לכל מקלדת.
• תוצאות בחיבור חוטי לא מלמדות על אותה מקלדת במצב אלחוטי או Bluetooth; בדקו כל מצב בנפרד.
• אספו הרבה דגימות והשוו טווחים ולא רק ממוצעים.
• התייחסו לכל מספר בודד מאתר, כולל תזמון בדפדפן, כרמז ולא כמדידה.